משמרת- חברה לשירותי נאמנות בע"מ ואח' נ' קמור בע"מ ואח'

החלטה

הבקשה העומדת להכרעה, הינה בקשת הקפאת הליכים שהגישה חברת קמור בע"מ; חברה, המהווה הן פלטפורמה להחזקת חברות קשורות, והן להחזקה ישירה של נכסים, לרבות נכסים בחו"ל. תחילה, הוגשה הבקשה באורח חריג ביותר בידי מחזיקי אגרות החוב, וזאת תוך שמחד גיסא הם מבקשים כי הניהול יוותר בידי ההנהלה הנוכחית, ומאידך גיסא מטיחים בה האשמות.
נוכח תהיות שהעלה בית המשפט, כמו גם נוכח התנגדות נחרצת מצד רבים מהנושים המהותיים, הוגש מתווה משופר, וזאת באורח משותף על ידי החברה ומחזיקי אגרות החוב. במסגרת זו, בין היתר, מוצעים עתה שני נאמנים שינהלו את הקפאת ההליכים, וזאת כאשר בניגוד לאמור במתווה הראשון, ינתנו להם סמכויות ניהול מלאות. נוכח ההבהרות והשינויים במתווה דנן, הסירו רוב המתנגדים את התנגדותם, אף שחלקם עושים זאת בלב ובלב, ומסכימים להקפאה קצרה יחסית.
עתה, למעשה עומדת בפני אך ורק התנגדות גורפת אחת לצו ההקפאה, והיא התנגדותה של חברת כלל ביטוח, אשר מחזיקה בשיעבוד על מניות החברה, מבקשת ההקפאה, בחברת הבת שלה. לשיטתה של כלל, יש לדחות את בקשת ההקפאה על הסף, בין היתר בשל היותה בלתי מפורטת, משום שבעבר החברה הסכימה לכינוס, העדר תוכנית הבראה ממשית, והעדר הגנה הולמת.

בנסיבות המקרה, ובמלוא הכבוד לטיעוניה של כלל, לא אוכל לקבל את התנגדותה, וודאי לא באורח כזה אשר ימנע כליל מתן צו הקפאת הליכים, מקום בו כל הנושים האחרים מסכימים לכך.
בנסיבות המקרה, נתתי דעתי לא רק על ההסכמה של רוב הנושים, אלא גם על מה שעומד מאחוריה. בעניננו, לא רק שקיימת חוות דעת מומחה הגורסת כי חלופת ההסדר עדיפה על פירוק; אלא זאת גם ובעיקר נוכח העובדה כי במצב של הסדר, קיימת התחייבות של בעל השליטה להזרמת סך נוסף של 10 מליון ש"ח ממקורותיו הפרטיים. אמנם אני מודעת לכך, שקיימת מחלוקת על תוקפה וערכה של חוות הדעת; אולם חרף האמור לעיל, הרי בשלב ראשוני זה, ובטרם היה סיפק ללמוד באורח מעמיק את נכסי החברה וזכויותיה (עניין אשר יתאפשר אך ורק לאחר שימונו בעלי תפקיד, ככל שימונו), הרי שיש אף יש ליתן לה משקל מסויים.
זאת ועוד; בנסיבות המקרה, קיים יותר מחשש גרידא כי אם לא ינתן צו הקפאת הליכים, עקב אורח הפיזור של נכסי החברה, ובעיקר אלו מהם המצויים בחו"ל, הרי מקום בו תנתן אפשרות לנושים שונים לנקוט בהליכים שונים, לרבות ובעיקר הליכי כינוס, לא תהא יד מכוונת שתוכל לטפל כראוי באותן זכויות ובאותם נכסים, ואלו יאבדו או יממושו בלא פיקוח מהותי בידי גורמים מחוץ לגבולות המדינה, שהיכולת של בית המשפט של פירוק לרסנם או לכפות עליהם דבר-מה הינה אפסית. מאידך גיסא, שמירת החברה כישות המנוהלת בידי יד אחת, עשויה לאפשר לה לעמוד מול אותם גורמים ולמקסם את ערך אותם נכסים.

יוצא, כי אף אם המתווה שהוצג לבית המשפט הינו ראשוני בלבד, ואין ספק כי קיימים בו "חורים" לא מעטים, הרי שבשלב הראשוני, עולה עדיין רושם מהותי כי הוא עדיף על פירוק ועל התפוררות החברה, ונפילת נכסיה לידיים רבות ושונות, שכל אחת מהן "מושכת" לכיוון אחר.
חשש זה, לשיטתי, אך התעצם נוכח שמיעת טענותיה של המתנגדת, כמו גם של נושה נוסף, שרוב אם לא כל, עניינו הוא בהמשכה של בוררות שהוא צד לה מול החברה. בלא כל צורך לקבוע מסמרות בשאלה, האם כלל היא נושה עתידי אופציונלי או שהיא נושה בעלת נשייה וודאית כבר כעת, הרי שמעמדה להתנגד להקפאה רחוק מלהיות מובן מאליו, וזאת בעיקר בכל הנוגע למשקל ההתנגדות.
עניין לנו, כאמור, בכלל ביטוח, שהינה נושה מובטחת על נכס מנכסי החברה (המניות שהיא מחזיקה בחברת הבת), אשר מעמדו נראה, לכאורה, פחות במשקל יחסית לנושים המהותיים של החברה עצמה. חשוב מכך; לא הוכח, לטעמי, ולו לכאורה, במה תיפגע הנושה דנן, היה וינתן צו הקפאת הליכים. זאת, כאשר אין בכך בכדי לבטל את הקדימות המהותית של נשייתה, או להשפיע על זכויותיה, כמ גם על מעמדה לטעון טענות ספציפיות בפני בית המשפט. קשה שלא לתהות, במלוא הכבוד הראוי, האם התנגדותה הגורפת של כלל אינה מושפעת מרצונה להפעיל לחץ כי יותר לה לממש באורח עצמאי את השיעבוד, או "לשכנע" את החברה לזנוח טענות כאלו ואחרות כנגדה. כך או אחרת, לא הובהר כלל ועיקר, מה נזק יגרם לשעבוד היה וינתן צו הקפאת הליכים, להבדיל מקריסה כללית של חברת האם, אשר עשויה להקרין גם על חברת הבת.

דין דומה חל, ביתר שאת, אף על הסייג שהעלה הנושה המנהל בוררות מול החברה. עניין לנו, במלוא הכבוד הראוי, בשאלה האם צו הקפאת הליכים יסייע או שמא יגרע מתועלתם של הנושים כמכלול; וספק אם ראוי לערב זאת בדיון, או שמא בנסיון להשיג הישגים, בכל הנוגע לטענות של נושה ספציפי בעניין זכויות ספציפיות מול החברה. בעניין זה, נכונה היא הטענה שהועלתה במהלך הדיון, לפיה אין בהכרח מקום, קל וחומר שלא חובה גורפת, לדון בשאלת החרגת הליכים או מימוש כזה או אחר כבר בשלב מתן הצו הראשוני. תחת זאת, על הנושה המעוניין להתכבד ולהגיש בעניין זה בקשה ספציפית, וזאת לאחר מתן הצו הראשוני להקפאת הליכים.

סוף דבר; עניין לנו בבקשת הקפאה שאמנם אינה נעדרת בעייתיות; אולם עם זאת מסתמן כי יש מקום ליתן לחברה "לנסות מזלה" בהקפאת הליכים, מהלך אשר עתה רוב מוחלט של הנושים מסכימים לו. זאת, אף נוכח המשקל המסויים שיש לתת להערכות המומחה, כמו גם לסיכוי לגייס כספים מבעל השליטה, ולהשפעת מבנה אחזקת הנכסים ומיקומם. בנסיבות המקרה, דומה כי כל השיקולים דנן מושכים לכיוון אחד – והוא מתן הזדמנות לא ארוכה מדי לחברה לגבש הצעת הסדר נושים, תחת ניצוחם של נאמנים בעלי סמכויות מלאות שימנה בית המשפט; וכך אני מחליטה.

מיותר כמדומני לציין, כי נאסר על בעלי התפקיד במצב כלשהו, לנהל את החברה ולהפעילה הפעלה גרעונית. היה ולא יהיה בקופה כסף לניהול שוטף של החבר,ה חובה עליהם לפנות מיידית לבית המשפט. נאסר עליהם כאמור, לנהל את החברה בתקציב גרעוני ועליהם לבדוק את יכולתם זו, מיד עם "קבלת המשוכות" לידיהם.

1.בהתחשב בתקופת החגים צו הקפאת ההליכים יעמוד בתוקפו עד ליום 16.5.2013, שאז יתקיים דיון במעמד הצדדים, לרבות ב"כ הכנ"ר (בכפוף לאמור בהמשך החלטתי), בשעה 9:00. הבקשה יחד עם החלטה זו תועבר לב"כ הכנ"ר תוך 24 שעות.

הדיון יתקיים בפני כב' השופט אורנשטיין בשל היותי באותה עת בתקופת שבתון. אם המועד איננו נוח לשופט אורנשטיין הוא ישנה אותו למועד אחר.

צו הקפאת ההליכים יעמוד בתוקפו עד לכל מועד שיקבע כב' השופט אורנשטיין לדיון.

המזכירות תביא החלטה זו בפני כב' השופט אורנשטיין על מנת שיבדוק את המועד.

2.אני ממנה כנאמנים את עו"ד עדי פיגל ועו"ד חגי אולמן, אישית. הנאמנים יפקידו, כל אחד, התחייבות אישית בסך 100,000 ש"ח.

3.סמכויותיהם של הנאמנים תהיינה כפי שתפורטנה להלן.

4.לחתום בשם הנהלת החברה, וכל חתימה בשמה לרבות חתימה על שיקים, שטרות, התחייבויות וחוזים מכל סוג, תבוצע בחתימה של הנאמנים ו/או על פי הנחיותיהם.